סוגי צוואות

צוואה בכתב יד
על פי סעיף 19 לחוק הירושה ניתן לערוך צוואה בכתב יד, וזאת על ידי כתיבת מסמך במסגרתו קובע המצווה מה רצונו לעשות ברכושו לאחר פטירתו. על המצווה לוודא את קיום הפרטים הבאים על מנת שהצוואה תהא תקפה:

בראש הצוואה יש לרשום את תאריך הכתיבה ואת הכותרת "צוואה".
פרטי המצווה: שמו המלא, כתובתו ומספר תעודת הזהות שלו.
פרטי היורשים: שמם המלא, כתובתם, וכל פרט נוסף שיסייע בזיהוים הוודאי.
אופן חלוקת הרכוש: בכתיבה ברורה, חד-משמעית והגיונית, וללא לשון שלילה. חשוב לפרט ככל הניתן את כל הנכסים הכלולים בעיזבון ואת חלוקתם בין היורשים.
רצוי אף להוסיף רקע או פרט מזהה אישי אשר יעיד על כשירות המצווה.
חתימה בכתב ידו של המצווה בתחתית הצוואה.

צוואה בעדים
על פי סעיף 20 לחוק הירושה ניתן לערוך צוואה בעדים. צוואה בעדים צריכה להיות צוואה בכתב, יש לציין בה תאריך ועל המצווה לחתום בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו, העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור וכי היה כשר בעת חתימתו.
יש לשים לב כי אסור שאחד העדים ייקח חלק בעריכת הצוואה ו/או בייעוצה.
למשל: עו"ד אשר עורך צוואה אינו יכול להיות עד לה.

צוואה בפני רשות
על פי סעיף 22 לחוק הירושה יכול מצווה להגיש צוואה לגופים מסויימים המוגדרים בחוק כ'רשות' או לבוא ולומר בעל פה את צוואתו בפני אותה רשות.
על פי החוק צוואה בפני רשות ניתן לערוך בפני שופט , רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, בפני חבר בית-דין דתי או נוטריון.

צוואה בעל פה
על פי סעיף 23 לחוק הירושה ניתן לערוך צוואה בעל פה בנסיבות הבאות:
המצווה צריך להיות שכיב מרע (כלומר נוטה למות) או אדם שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. המצווה רשאי לצוות בעל פה את תוכן צוואתו בפני שני עדים השומעים לשונו.
דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית צוואה , יירשמו בזיכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
צוואה בעל פה תהיה בטלה כעבור 30 ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

צוואה הדדית
"צוואה הדדית"- מדובר בצוואה משותפת, אשר הוראותיה מבוססות על ההוראות של הצוואה של בן-הזוג השני והן לא היו נקבעות אלמלא היו קיימות ההוראות של צוואת בן-הזוג השני.
צוואה הדדית קרויה כך, מאחר והינה מבוססת על האלמנט של הדדיות.

בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ע"י הוספת סעיף 8א. אשר עיגן את המוסד של צוואה הדדית.

צוואה הדדית מוגדרת בלשון החוק כצוואה אותה בני זוג עורכים מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר, אין זה רלוונטי אם הצוואות נעשו במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים.

החוק מאפשר עריכת צוואה הדדית בין אם הזוכה על-פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא צד שלישי, בין אם נערכו הצוואות ההדדיות בשני מסמכים שנערכו באותה שעה ובין אם נערכו במסמך צוואה הדדית אחד.

תמיד המצווה יוכל לחזור בו מצוואתו והחוק אף קובע, כי הוראת צוואה השוללת, או מגבילה, זכותו של המצווה לשנות את הצוואה, או לבטלה, היא הוראה בטלה, אשר אין לה כל תוקף מחייב.
האם גם לגבי צוואה הדדית המצב הינו דומה?
הרי ייתכן מצב בו ייעשו בני זוג צוואה הדדית ואחד מבני הזוג חלילה יבטל / יחזור בו מצוואתו, יווצר מצב לא הדדי בן בני הזוג.
אם לא קבעו בני הזוג, במסגרת צוואה הדדית שכל אחד מהם ערך, מה יהיה מצב הדברים במקרה של חזרת מי מהצדדים מצוואתו ההדדית וביטולה, כפי שמותר לו לעשות על-פי החוק, חוק הירושה קובע עבורו כיצד יש לעשות כן.

לעניין צוואה הדדית, קובע החוק, כך:
סעיף 8א. דן בצוואות הדדיות (תיקון: תשס"ה) 2005
(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר. צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות)
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
1. בחייהם של בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
2. אחר מות אחד מבני הזוג –
(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
(ג). הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

נשמע פשוט אך להלן דוגמא ממציאות החיים:
בני זוג ערכו כל אחד צוואה הדדית ובהמשך אחד מהם הלך לבית עולמו.
בן הזוג שנותר בחיים, מחליט לחזור בו מצוואתו ההדדית והעביר את כל רכושו הקיים לצד ג'- באופן שיקשה מאוד ואף יהיה בלתי אפשרי וימנע מהיורשים של בן-הזוג הראשון שהלך לעולמו לממש את הוראות החוק, ולקבל חזרה את החלק אותו ירש בן הזוג שנותר בחיים. נראה כי המציאות מלמדת על סיטואציות סבוכות בצוואות הדדיות
כמובן שבמקרה כזה יוכלו היורשים לתבוע את בן הזוג שנותר בחיים אך לצערנו לא מיד יש רכוש לתבוע ולממש.
לכן יש לפנות לבעלי מקצוע המתמחים בנושא צוואות.