ביטול עסקת מקרקעין

לא מעט אנו נתקלים במצב בו שני צדדים לעסקה מעוניינים לבטלה מסכל מיני סיבות.
כאשר העניין מסתכם בין שני הצדדים בלבד, ככל הנראה ימצאו הם את הדרך לעשות זאת, אך לא כך הדבר כאשר ישנו גורם נוסף אשר עלול להיפגע או להיות מושפע מביטול העסקה, כמובן שמדובר ברשויות המס.

זכויותיה וחובותיה של רשות המיסים עפ"י הדין במצב בו שני צדדים לעסקה במקרקעין מעוניינים לבטלה וכפועל יוצא מכך, מבקשים הם להשיב את המצב לקדמותו לרבות החזר תשלומי המיסים שבוצעו מכבר או ביטול חיובי מיסים שהיו עתידים להתבצע בשל העסקה.

סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין דן בביטול עסקת מקרקעין והשבת המס: "המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס".

כמו כן בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון הובהרו התנאים להכרה בביטול עסקה. (ע"א 2881/10 אלי לוי ויצחקי נ' מנהל מס שבח רחובות).

בית המשפט קבע כי יש לצורך הוכחת ביטול עסקה במקרקעין יש להצביע על שלושה סממנים:

הראשון – מדובר בביטול עסקה.

השני – בוטלה "מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין.

השלישי – בגין העסקה המבוטלת שולם מס.

כמו כן על הצדדים לחתום על תצהיר ביטול עסקה בפני עו"ד, בו הם יפרטו בדיוק את נסיבות המקרה, העסקה הביטול, מהם התשלומים ששולמו ומדוע מעוניינים לבטל.

כמו יש ישנה התחייבות הצדדים כי לא תבוצע עסקה על אותו ממכר עם אותו צד או מי מטעמו בעתיד – זאת על מנת למנוע תכנון מס אגרסיבי.